חסר רכיב

לכץ (ברטוב) שולמית (שולי)

לכץ (ברטוב) שולמית (שולי)
-
16/06/1938-12/05/2008






א איננה- כבר לא פה.

המראות לא מרפים, דוקרים בלב כמו סכין כהה. שוב ושוב את מוטלת על הכביש חסרת אונים, חסרת חיים, מנסה להגן על גופך הקטן מפני רסיסי השטן שגדעו הכול בשנייה גורלית.

אבל הכול לשווא מתייסר מתענה, שואל למה קרה מה שקרה? אולי יכולתי כך ולא אחרת. אבל כמו שאמא אמרה תמיד הכול כתוב ולמחוק אי אפשר. בדרך מדברים ואת מבקשת ממני לשמור סוד כדי לא לפגוע בנפש. תמיד רגישה, מרגישה את הצד השני וכואב לך שאנשים קרובים לא מדברים, כי בסופו של דבר את אומרת אנחנו משפחה קטנה.

כשהייתי קטן וישנתי בחדר שלכם הייתי מתעורר פעמים רבות מתוך סיוט ואת היית זו שבאה מרגיעה ומנחמת מוציאה אותי מן החשיכה האכזרית אבל עכשיו מי יעיר אותי, מי יוציא אותי מחלום הבלהות שאינו מרפה ומטלטל אותי בגיהינום אינסופי. מי יבקר את אבא יטפח ישקה ופשוט יהיה שם. מי יאסוף אותנו סביב אירוע, כדי לשמור על המשפחה מלוכדת ומתקשרת. מי ישמור על הגן שלך ושל אבא שלא ימות גם הוא וימשיך לפרוח לשמח ולהזכיר לנו אתכם. מי יזכור ויזכיר את כל ימי ההולדת ותמיד ישמח עם מתנה או איגרת, יהיה שם תמיד בלי שום צפייה או רצון לקבל חזרה ...

אוהב אותך תמיד, יריב

חסר רכיב