חסר רכיב

ון אסו עירית

ון אסו עירית
-ו ניסן תשס"ז
24/04/1921-25/03/2007
עירית נולדה באפריל 1921 בשם הלנה (לני) סוָולוּ באנטוורפן שבבלגיה שם שהתה המשפחה לרגל עסקי האב. כשהיתה בת 4 חזרה המשפחה לאמסטרדם שבהולנד.
עירית למדה כ-4 שנים בבי"ס ניסיוני על פי שיטת מונטסורי שהיה מבוסס על גישה חינוכית פתוחה וזורמת, דומה לביה"ס הפתוח המוכר לנו כיום. שנים אלו נחרתו בליבה כשנים היפות והמשמעותיות ביותר של ילדותה והשפיעו עליה רבות.
המלחמה פרצה עוד לפני שהספיקה להגשים את חלומה. הוריה של עירית נתפסו ע"י הנאצים ונשלחו למחנות הריכוז בפולין, משם הם לא חזרו. עירית הסתתרה במקומות שונים אך היתה גם בבית. יום אחד הופיע לפניה ידיד המשפחה קְלָאס סְחוֹט ולקח אותה אליו לדוברת המשא שלו, שם הסתתרה במשך שנתיים. הוא קנה לה אופן כישור והיא טוותה עליו צמר כבשים ועזרה בכל עבודות משק הבית. קְלָאס וטְרוּס אשתו אימצו אותה אל ליבם והיא הרגישה ממש כבת משפחה. אחיה של עירית הסתתר במקום אחר ושרד גם הוא.
עם תום המלחמה עברה עירית לבית החלוץ, שם הכינה את עצמה לעליה לארץ. שם גם הכירה את אורי, הם התחתנו ועלו לארץ. אורי ועירית, עדיין ארנולד ולני, הגיעו לבית העולים בחיפה ותוך מספר שבועות הגיעו לגברעם ישר לתוך המלחמה. היה זה ערב ליל הסדר ה'תש"ח, לפני 59 שנים. הם התקבלו בחום וזכו לקבלת פנים חגיגית ומיוחדת שהשאירה בהם חותם עמוק.
בגברעם עבדה עירית בעיקר בחינוך. היא היתה מטפלת בגיל הרך ואחר כך בנעורים ואחרי שלמדה באורנים נתנה עזרה לימודית לילדים בקיבוץ. שנים רבות היתה ספרנית של ספריית הילדים ועשתה זאת באהבה רבה.
ביתם של עירית ואורי היה בית חם ומכניס אורחים למתנדבים רבים שהגיעו לקיבוץ. עם רבים מהם שמרה עירית על קשר רב שנים. כל חייה חיפשה איך לעזור ולהקל על אנשים שזקוקים לעזרה. כתבה מכתבים לאסירי ציון, תרמה כסף לצדקה, פתחה את ביתה וליבה לעולים חדשים בקיבוץ ואימצה משפחות של עולים מחבר העמים שהגיעו לאשקלון.
בהיותה בריאה נהגה לבקר לעיתים קרובות בבית הסיעודי כדי לחזק ולעודד את דיירי הבית.
מאז שאורי חלה, עמדה לצידו, תמכה בו וסעדה אותו במסירות רבה עד שגם היא חלתה ונחלשה. אז הצטרפה אליו לבית הסיעודי ומאז גרה שם. מצבה הלך והחמיר עם הזמן. היא טופלה במסירות אין קץ ע"י הצוות של בית אגוז והחזירה להן אהבה רבה, עד יומה האחרון.
חסר רכיב